כשמדברים על הצלחה בעבודה, המונח 'פרואקטיביות' עולה שוב ושוב. במבט ראשון זו מילה לא ברורה, שאין לה תרגום ישיר ומדויק בשפתנו, אך כדאי להתעמק בה. הפרואקטיביות מתקשרת ליכולת למצוא עבודה, להתמיד בה ולהתקדם ממנה. מהי התנהגות פרואקטיבית? האם ניתן לרכוש אותה? מדוע היא חשובה בשוק העבודה?

פרואקטיביות

מהי פרואקטיביות?

התנהגות פרואקטיבית מתייחסת להתנהגות המובילה לשינוי, שאותה יוזם האדם במצבים שונים במקום העבודה. התנהגות פרואקטיבית משמעותה לחולל דברים ולא לחכות שדברים יתרחשו. היפך מפרואקטיביות היא ריאקטיביות – תגובה למצב.

אדם פרואקטיבי איננו קורבן של המציאות. הוא משתמש בכישורים רכים כמו אומץ, התמדה, אחריות אישית ותושיה תוך בחירות עצמאיות שאינן מוכתבות על ידי ההקשר העצמאי.

ריאקטיביות מול פרואקטיביות

אנשים ריאקטיביים מושפעים מאד מסביבתם הפיזית: כאשר מתייחסים אליהם יפה, הם מרגישים בטוב; אך אם לא מתייחסים אליהם יפה, הם מתגוננים. אנשים ריאקטיביים בונים את חייהם הרגשיים על פי התנהגותם של אחרים, ובכך מחזקים את חולשות הזולת ונותנים בידו שליטה.

הפרואקטיביים לעומת זאת, מושפעים גם מגירויים חיצוניים, אך תגובתם לגירויים היא בחירה או תגובה שבסיסה ערכי.

מבחינה רגשית, לא קל לקבל את תפיסת העולם הזו, בעיקר אלו שהתרגלו להאשים, למצוא תרוצים, לחפש אשמים. העולם אינו תמיד הוגן, וקל להתחפר ולהצדיק את מצבנו בגלל טענות קיפוח, אפליה, גזענות, שובינסטיות, ועוד ועוד. אנשים פרואקטיבים מנצחים את כל הסטטיסטיקות הללו, ומצהירים באומץ שהם לוקחים את האחריות על חייהם. נטילת יוזמה אין פירושה להיות שתלטן, דוחה או תוקפן; פירושה להכיר באחריותנו לגרום להתרחשותם של הדברים.

על פרואקטיביות בשוק העבודה

אדם מגיע לשוק העבודה ומגלה שורה של אילוצים, מורכבות וגורמי קושי: רוב המקומות דורשים עובדים בעלי ניסיון, אולם בשביל לקבל ניסיון חייבים למצוא עבודה. מקומות עבודה מעניקים נקודות זכות לעובד דובר אנגלית. הפריפריה מוגבלת בהצעות העבודה שבה, ויש אפליה של עובדים רבים בגלל מוצאם או המגזר ממנו הם באים.

אדם ריאקטיבי ימצא עצמו קורבן לנסיבות. הוא יעריך את סיכוייו הנמוכים להשתלב בשוק העבודה באופן מיטבי, ויתייצב בחוסר אונים ובהשלמה מולם. מועמד פרואקטיבי ינסה להפיק מעצמו את המירב למרות האילוצים. הוא ישתמש ביוזמה ויצירתיות, יביע נכונות ללמוד ולרכוש כלים גם בסיטואציה כה מורכבת וישתמש באומץ ובתושיה בשביל להצליח ולהתקדם.

בהמשך, בהתמודדות מול המעסיק והלקוחות, כשהמשרה הופכת להיות מתאימה יותר או פחות, כשהכישורים, ותנאי הסביבה משתנים, האדם הפרואקטיבי יוכל לבחור את הבחירות הנכונות ביותר אל מול המציאות המשתנה, ללמוד משגיאותיו, להתקדם ולהצליח.

איך מפתחים פרואקטיביות?

מודל לפיתוח פרואקטיביות משתמש בסכמה של מעגלי דאגה והשפעה.

מעגל הדאגה

לכל אחד מאיתנו יש קשת נרחבת של תחומי דאגה – בריאותינו, ילדינו, בעיות בעבודה, חוב לאומי, מלחמה גרעינית. ניתן לסמן זאת ב"מעגל דאגה".

מעגל השפעה

כשנבחן את מה שנמצא במעגל הדאגה שלנו, יתברר לנו שיש כמה דברים שלגביהם אנו חסרי שליטה לחלוטין, ואחרים שלגביהם אנו יכולים לעשות דבר מה. נוכל לזהות את הדאגות מן הקבוצה האחרונה, אם נתחום אותם במעגל קטן יותר, "מעגל השפעה".

מודל המעגלים לעידוד פרואקטיביות

נוכל לגלות הרבה על רמת הפרואקטיביות שלנו כשנגדיר באיזה מעגל אנו ממקדים את עיקר הזמן והאנרגיה שלנו. אנשים פרואקטיביים ממקדים את מאמציהם במעגל ההשפעה. האנרגיה החיובית שלהם גדלה ומתחזקת ומרחיבה את מעגל ההשפעה. לעומת זאת, אנשים ריאקטיביים ממקדים את מאמציהם במעגל הדאגה. הם מתמקדים בחולשותיהם של אנשים אחרים, בבעיות הסביבה ובנסיבות שלגביהן אין להם שליטה. התמקדות זו מביאה אותם לידי הטחת האשמות, לשימוש בשפה ריאקטיבית ומגבירה אצלם תחושה שהם קורבנות. האנרגיה השלילית, הנוצרת מן ההתמקדות הזו ומהזנחת תחומים שבהם יכלו לעשות דבר מה, מצמקות את מעגל ההשפעה שלהם.

שגיאות בנקודת המבט הפרואקטיבית

בעוד שאנו חופשיים לבחור את פעולותינו, אנו לא חופשיים לבחור את תוצאות הפעולות הללו, ולעתים ההחלטות שקיבלנו מצטיירות כהחלטות לא נכונות, שיביאו לתוצאות שהיינו מעדיפים לוותר עליהן; אם הייתה בידינו אפשרות להתחיל הכל מחדש, היינו עושים זאת אחרת. אנו מכנים את ההחלטות או הבחירות האלה "שגיאות" – אולם הגישה הפרואקטיבית ל"שגיאות", היא להכיר בהן מיד לתקנן וללמוד מהן. התנהגות כזו הופכת את הכישלון להצלחה, פשוטו כמשמעו.

אולם שגיאה חמורה יותר היא כשלא מודים בשגיאות, כשלא מתקנים אותן ולא לומדים מהן. אדם הנוהג כך, משקר לעצמו, מחפש הצדקה עצמית הכרוכה ברציונליזציה לעצמו ולאחרים. שגיאה שנייה זו, החיפוי הזה, מעצימה את כוחה של השגיאה הראשונה, מעניקה לה חשיבות מעבר לכל פרופורציה וגורמת לנזק גדול עוד יותר ל"עצמי".

לקיים הבטחתנו לעצמנו

בלב לבו של מעגל ההשפעה שלנו מצויה יכולתנו לקבל על עצמנו עול של מחויבויות והבטחות. היושר האישי שבו אנו נוהגים כלפי אותן מחויבויות היא תמציתה של הפרואקטיביות שלנו וביטויה הברור ביותר. כאן נפתחות לפנינו שתי דרכים לשליטה מיידית בחיינו: אנו יכולים להבטיח הבטחה – ולקיימה. ואנו יכולים להציב לעצמנו יעד – ולהשיגו.

ככל שאנו מקבלים על עצמנו מחויבויות ומקיימים אותן, קטנות ככל שתהיינה, אנו מתחילים לבסס בתוכנו יושר פנימי המעניק לנו את המודעות לשליטה עצמית ואת האומץ ואת העצמה לקבל על עצמנו אחריות רבה יותר לחיינו. הכוח לקבל על עצמנו מחויבויות אישיות ולעמוד בהן, הוא תמצית פיתוחם של הרגלי אפקטיביות בסיסיים.

 

המאמר מבוסס על: קובי, סטיבן (1996). שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד. תל אביב: אור עם (מאנגלית: אסתר וכטל).