תחלופה מהירה של מקצועות

המאה העשרים ואחת מאופיינת בתחלופה מהירה של מקצועות: מקצועות שנחשבו לחיוניים לפני עשור או שניים חולפים ועוברים מהעולם, ומקצועות אחרים מתפתחים ונולדים בקצב מהיר.

במקצועות רבים, המכונה החליפה את האדם. אך נירית כהן, ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", סוברת כי התחלופה הזו לא הפחיתה את הצורך בכוח אדם בשוק העבודה, אלא רק שינתה אותו: העובד של היום פועל לצד המכונה, משלים אותה ומשפר אותה.

לדוגמא, ניתן לבחון את מקצוע המזכירות. לפני כמה עשורים הוגדר תפקיד המזכיר או המזכירה, להחליף את המנהלים בפעולות שגרתיות, כדי לשחרר אותם לעבודה "יותר חשובה". תחת פעולות שגרתיות הוגדרו אז בין השאר: הדפסה או תיוק. ואז, הופיעו מעבדי התמלילים, ואחריהם נכנסו כל תוכנות המחשב האישי אל חיינו, ויותר ויותר בעלי תפקידים כתבו בעצמם מכתבים ומיילים, ותייקו באופן ממוחשב רבים מהמסמכים. אבל תפקיד המזכירות עדיין קיים, והגדרתו כוללת היום תחומים רבים שהיו פעם נחלת בעלי מקצועות אחרים במשרד, כולל הדרכה, חיפוש ועיבוד מידע, שימוש במגוון טכנולוגיות משרד, פתרון בעיות בסביבה משתנה ותקשורת בין אישית.

הכישורים הנדרשים הולכים ומשתנים

לאור השינויים המהירים בדרישות התפקיד ובמקצועות השונים, כישורים שבעבר היו חיוניים הופכים להיות חיוניים פחות בשוק העבודה, ואילו כישורים אחרים הופכים חיוניים להתקדמות בשוק העבודה.

כהן מדגימה את השינוי דרך היכולת לקרוא ולכתוב: לפני ארבעים שנה, הספיקה לעובדים רבים היכולת לקרוא באופן מספיק בכדי לעקוב אחר הוראות. היום דורשת היכולת לקרוא את המיומנות לחפש מידע ברשת ולסרוק במהרה מה שימושי מקטעי טקסט קצרים, את היכולת לקרוא באופן ביקורתי, להבין מונחים חדשים, לחפש מידע במקורות שונים, להבין טיעונים ופתרון בעיות, סיבה ותוצאה, לתקשר היטב בעל פה ובכתב, ללמוד מאחרים ולחלוק ידע עם אחרים.

שלושת כישורי המפתח לשוק העבודה העתידי

כאמור, על פי ניתוח המגמות הקיימות, נראה ששוק העבודה העתידי יכלול הרבה יותר מיחשוב, והרבה מכונות יעשו מה שהיום נעשה על ידי עובדים בשר ודם. כדי להישאר רלבנטיים בצד המכונה, צריך לעצור ולהתבונן: מהם הכישורים שיאפשרו לעובד להישאר פרודוקטיבי, ייצרני ויעיל, לצידם של המכונות, במקום להעשות לעובד שיוחלף תוך עשור או שניים במכונה?

פרנק לוי וריצרד מורניין, חוקרים מהרווארד ו MIT, חוקרים כבר שנים את ההשלכות של הטכנולוגיה על שוק העבודה ומנסים להבין איך המחשבים משנים את הדרישה ליכולות של בני האדם. מעבודתם ניתן לדלות שלושה סוגי יכולות וכישורים הנעשים רלוונטיים יותר ויותר בעולם העבודה:

היכולת לפתור בעיות לא מובנות

מכונה יכולה לפעול לפתור בעיות שאפשר לתכנן "מתכון" מדויק לפתרונן. אולם, עובד בעולם המודרני ייאלץ להשלים את המכונה ולפתור באופן עצמאי בעיות שאין "מתכון" לפתרונן. לדוגמא: רופא שמאבחן מחלה על סמך אוסף של תסמינים, מכונאי מתקן בעיה ברכב שאיננה מתוארת בהוראות היצרן, אינסטלטור מתקן צנרת בבניין ישן, עורך דין כותב סיכום תיק, שף שיוצר ארוחה ללא מתכון. נכון להיום מחשבים לא יכולים להחליף את עבודת בני האדם בפעולות כאלה אבל יכולים לספק להם מידע קיים שעשוי להביא להם שימוש.

היכולת לעבוד עם מידע חדש

מכונות חוזרות שוב ושוב על פעולות שנעשו בעבר. אולם, היכולת לגייס מידע חדש ולנתח את ההשפעות האפשריות שלו היא יכולת בה, נכון להיום, מותר האדם מן המכונה. היכולת להשיג ולעבד מידע חדש לפתרון בעיות או השפעה על קבלת החלטות. דוגמאות לכך היא פעילות ניהולית להגברת מוטיבציה של עובדים, מורה שמסביר לתלמידים חומר באמצעות דוגמאות והמחשה, מנהל עסק שמחליט אם תוספת מסוימת כדאית, מהנדס המסביר את ההשפעות וההשלכות של תוספת לעיצוב קיים.

היכולת לבצע פעולות ידניות שאינן שבלוניות

ביצוע פעולות ידניות שאי אפשר לתאר אותן בהוראות או כללים ודורשים דיוק פיזי הן עדיין אתגר למחשוב ואוטומציה. דוגמאות כוללות נהיגה במשאית, ניקיון מבנים, שיבוץ אבנים יקרות בתכשיטים. בתחומים אלה האוטומציה לא תורמת רבות לעבודתם של בני האדם, לפחות עדיין. ולכן אין לה השפעה רבה על עובדים במקצועות אלה.

כישורים שהופכים למיותרים

לעומת זאת, ניתן להגדיר כישורים שהרלוונטיות שלהם בעולם העבודה הולכת ונעלמת, לדוגמא: היכולת לעבודה בדייקנות לפי הוראות או כללים, כמו כללים למילוי דוחות כספיים, לחישוב מיסוי וכדומה, השלמה הזמנה במחסן, בדיקות מוצר, הרכבת רכיבים, ספירת מרכיבים או כמויות באריזה. מאחר ופעולות אלה נעשות על פי כללים כתובים מראש הן מועמדות טובות למחשוב.

היתרון של המוח האנושי

אם ננסה להגדיר את התכונות העיקריות שבהן ישנה ייחודיות למוח האדם על פני המחשב או המכונה, נוכל לדבר על גמישות ועבודה עם מידע חדש. גמישות היא היכולת לעבד ולשלב סוגים רבים של מידע בכדי לבצע משימות מורכבים, כאלה שעבורם לא ניתן לבנות נהלים והוראות הפעלה ועבודה עם מידע חדש כוללת את השגתו, הבנתו והיכולת לתקשר אותו לאחרים.

חוזקו של המחשב במהירות ודיוק אך נכון להיום לא בגמישות. לכן מחשבים מצוינים בביצוע עבודות בהם שולט הסדר, היכולת להגדיר ולבצע הוראות גם אם הוראות אלו כוללות תנאים מורכבים שמגדירים את המסלול לפתרון.

אם ננסה לדמיין ציר המשרטט עד כמה ניתנת העבודה להגדרה על ידי הוראות או במילים אחרות, עד כמה קשה לתכנת אותה. בקצה האחד, כשהוראות מגדירות את העבודה היטב, כמו במקרים של חישובי מס או הפקת כרטיסים, יכול המחשב לבצע את העבודה. בקצה השני, כשאי אפשר להגדיר הוראות או שאי אפשר להשיג את כל המידע הדרוש, כמו במקרים של טיעונים משפטיים או סידור מחדש של רהיטים, זוהי עבודה למוח האנושי.

וביניהם, ביניהם יש עבודות בהן ניתן לזהות מחזוריות או תבניות, שם אנחנו רואים את המחשבים נכנסים אבל עדיין לא מסוגלים לסיים את התהליך. דוגמאות לכך הם הבנת דיבור או סגירת תהליך הלוואה. ומצד שני יש עבודות שאנשים עושים בקלות ועבור מחשבים זה אפשרי אבל מורכב או יקר לבצע, ביניהם עבודות פיזיות כמו הזזת רהיטים או אריזת מוצרים במחסנים. במקרים כאלה המחשבים לא בהכרח יחליפו את האדם, אבל הם יכולים לתמוך בעבודתו. כמו הרובוטים במחסנים שיכולים לאתר את המוצר הנכון אבל עדיין לא לארוז אותו, או הזרוע הרובוטית שתומכת במנתח אבל לא יכולה לנתח בלעדיו.

איך רוכשים יכולות?

הקושי עם כישורים כמו אלו שתוארו, הוא שנכון להיום אי אפשר ללמד אותן פשוט על ידי הוספת מקצועות לימוד. אף תוכנית לימודים לא מלמדת באופן ישיר כישורים כמו יצירתיות, יכולת לפתור בעיות, יכולת עבודה בצוות, וכו'.

מעסיקים רבים מעידים שאחד מהיתרונות הבולטים של העסקת חרדים הוא בתחומים אלה: יתכן שהלימוד הישיבתי, בחינת כל החלופות, חשיבה מדוע לא נגיד: 'איפכא מיסתברא' וכו', גורמת לבעלי רקע תורני להצליח, ברגע שהם צולחים ועוברים את קשיי הכניסה לעולם העבודה, ומתרגלים לשפות החדשות (אנגלית, ובטנולוגיות רלבנטיות) שמדוברות בעולם זה.

היכולת לעבור מרעיונות מופשטים לעשייה ופתרון בעיות הולכת ומסתמנת כדבר שיקבע את איכות העובד בעולם העבודה העתידי. בשילוב עם ניסיון והתמדה, זה מה שיקבע מי יהיו המצליחנים של עולם העבודה העתידי.